כתבה מדהימה ומבהילה על מזון אולטרה-מעובד. כיצד תעשיית המזון מכניסה למוצרים שאנו אוכלים מרכיבים ממכרים ורעילים.
מוגש כאן תקציר בעברית של חלקים מהכתבה.
מזון אולטרה-מעובד - תעשיית המזון מרעילה אותנו
עודף משקל חמור מעולם לא היה כל כך מסוכן. במהלך מגפת ה-COVID-19, אמריקאים הסובלים מהשמנת יתר, ללא גורמי סיכון אחרים, אושפזו בשיעור פי שלושה מאלה שלא היו. בשילוב עם מצבים בריאותיים אחרים הקשורים לתזונה, כמו מחלות לב וכלי דם וסוכרת, השמנת יתר מעלה פי שישה את הסיכון לאשפוז ואת הסיכון למוות.
הבעיה העיקרית היא הגידול הנפיץ בקבוצה רחבה של מוצרי מזון שאינם רק מעובדים במובן המקובל כדי להאריך את חיי המדף, אלא גם משתנים לעתים קרובות כדי למקסם את הטעם, המשיכה החזותית, המרקם, הריח והמהירות שבה הם מתעכלים. מזונות אלה מיוצרים על ידי פירוק מזון טבעי למרכיביו הכימיים, שינויים ושילובם מחדש לצורות חדשות שמזכירות רק מעט את כל מה שנמצא בטבע. הם השתנו בצורה כה קיצונית עד שמדעני תזונה נתנו להם שם חדש: אולטרה מעובד.
מוצרים כמו צ'יפס, נקניקיות, בייגל וגבינה אמריקאית היו מרכיב עיקרי בתזונה האמריקאית מאז שנות ה-80. אולם בשנים האחרונות התרבו סוגי המזונות האולטרה מעובדים במדפי החנויות ובמסעדות המזון המהיר. ב-2017 וב-2018 הם היוו 57 אחוז מהקלוריות שצורך האמריקאי הממוצע - עלייה מ-54 אחוזים ב-2001 וב-2000.
ההשלכות מדאיגות. מחצית מהמבוגרים האמריקאים סובלים כעת מסוכרת או טרום-סוכרת, שלושה רבעים מהמבוגרים סובלים מעודף משקל וכ-100 מיליון, או 42 אחוז, סובלים מהשמנת יתר, לפי הסטנדרטים של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) . בקרב ילדים בגילאי שנתיים עד 5, אחד מכל 10 כבר סובל מהשמנת יתר. בקרב בני נוער, המספר הזה הוא אחד מכל חמישה.
"יש לנו כעת את העדויות המצטברות, במיוחד בחמש השנים האחרונות, שלאנשים שאוכלים יותר מזונות מעובדים יש סיכון גבוה יותר להשמנה, סוכרת, מחלות לב וכלי דם, דיכאון, סרטן, מחלות כליות וכבד", אומרת מריון נסטלה, פרופסור אמריטוס לתזונה, לימודי מזון ובריאות הציבור באוניברסיטת ניו יורק. "המחקרים היו מדהימים. היו הרבה מאות כאלה. אין ספק שזה לא דבר טוב. זו בעיה".
אוכל אולטרה מעובד, נועד לכלול יצירות דמויות פרנקנשטיין שמורכבות לרוב מתוספת סוכר, מלח, שומן ועמילנים שהופקו ממזונות טבעיים ולאחר מכן התערבבו עם צבעים, חומרי טעם ומייצבים מלאכותיים כדי להחזיק את הכל ביחד. משקאות קלים, נקניקיות, נקניקים, עוגיות ארוזות וחטיפים מלוחים כמו בייגלה - כולם מתאימים לקטגוריה זאת, וכך גם ארוחות ערב קפואות רבות ומנות ראשונות משומרות.
כדי למכור יותר, חברות מזון הפיצו את המוצרים שלהן לכל מקום. הם מכרו אותם בחנויות ספרים ובספריות. הם הקימו דוכנים בחנויות בגדים, בתי מרקחת ותחנות דלק. הם הציעו מנות גדולות יותר ויצרו עוד דמויות מצוירות למכירת דגני בוקר, תוך שימוש בטקטיקות ששוכללו בזמנו על ידי חברות הטבק הגדולות. הם גם הזמינו מדענים, שעזרו להמציא טכניקות שיווק גאוניות וחידושים מדעיים כדי למכור יותר מזון.
הנשק החשוב ביותר בארסנל של ביג פוד הוא הסוכר. מוסקוביץ' טבע את המונח "נקודת אושר" כדי לתאר את "הכמות המושלמת" של המתיקות במוצר כדי למקסם את הצריכה. על ידי התמקדות בנקודת האושר, טוען מוס, חברות המזון שינו את החך האמריקאי בדרכים שגורמות לנו נטייה לאכילת יתר של הדברים הרעים (תפוצ'יפס וגלידה) ולדחוף את הדברים הטובים (ברוקולי ואספרגוס) הצידה. מחקרים אחרונים מראים ש-66 אחוז מהמזון בחנויות מכולת מכילים כיום ממתיקים נוספים.
המספרים הללו הוסיפו לאזעקה הגוברת של פוליטיקאים ומומחי תזונה, שחלקם מתחילים לקרוא לרגולטורים לרסן את חברות המזון. הם דוחפים צעדים דומים לאלה ששימשו לבלימת השפעתן של חברות הטבק בשנות ה-90, כמו הגבלת שיווק של סוגי מזון מסוימים לילדים והרתעה אקטיבית מצריכת מרכיבים מרכזיים - ובראשם סוכר.
"נוכל לשים הגבלות על גודל המנות, לשים הגבלות על פרסום ושיווק, לשנות את מדיניות הסובסידיה הפדרלית כדי לסבסד מזון בריא יותר ולהפוך אותם לזמינים יותר", אומרת פרופ. נסטלה. "יש הרבה דברים שאנחנו יכולים לעשות. אבל אתה לא יכול לעשות שום דבר בלי לטפל בתעשיית המזון. ואף אחד לא רוצה לעשות את זה כי הם מאוד חזקים - כולם אוכלים ואוהבים את המוצרים שלהם. בכל פעם שמישהו מדבר על התמודדות עם תעשיית המזון, פתאום יש לנו האשמות של הגנת יתר על האזרח".
"אנחנו צריכים תוכנית כוללת לתזונה לאומית", אומר טאפטס מוזפריאן. "אנחנו טובעים תחת מגיפה של מחלות הקשורות לתזונה."
Comments