תזונה בריאה תומכת בדרישות הפיזיולוגיות והאנרגטיות של הגוף ומספקת כמויות מספקות, אם כי לא מוגזמות, של מיקרו-נוטריינטים ומקרו-נוטריינטים. למרות הגדרה מובנת מאליה זו, יישום העיקרון הבסיסי הזה התגלה כקשה מאוד בחברה המערבית המודרנית. היתרונות של אימוץ תזונה ים תיכונית (MedDiet) תוארו מדעית כבר לפני יותר מ-50 שנה:
1. כאשר נצפתה הפחתה בסיכון למחלות לב וכלי דם בקרב אוכלוסיות שהרגלי התזונה שלהן תואמים לאלה של אנשים מאגן הים התיכון.
2. כיום, יש הוכחות לכך שדבקות ל MedDiet- נקשרת לתמותה נמוכה יותר, להפחתה בהשמנת יתר, סוכרת מסוג 2, דלקת בדרגה נמוכה, סרטן, מחלת אלצהיימר ודיכאון, ולאחרונה, התחלה מאוחרת של מחלת קרוהן.
באופן מפתיע, מנגנוני הפעולה המדויקים עדיין אינם מובנים במלואם, והשערות שונות הוצעו כדי להסביר את ההשפעות המועילות הפוטנציאליות של MedDiet. ביניהן, קשר משוער בין MedDiet למיקרוביוטה (אוכלוסיות החיידקים).
שני מחקרים שנערכו בבני אדם והתפרסמו בעיתון GUT התקדמו כעת לקראת הבנה טובה יותר של תפקיד המיקרוביוטה של המעי ושל MedDiet בגורמי סיכון למחלות.
במאמר הראשון חקרו נבדקים בריאים הסובלים מעודף משקל או השמנת יתר, עם אורח חיים סדטיבי (פעילות גופנית מועטה), שצרכו כמויות נמוכות של פירות וירקות במהלך מעקב של 8 שבועות.
במחקר אקראי מבוקר זה, 43 נבדקים הוקצו לקבוצת MedDiet שבה הם קיבלו תזונה מותאמת אישית המותאמת לצריכת האנרגיה הרגילה שלהם. 39 הנבדקים הנותרים המשיכו בתזונה הרגילה שלהם. בין פריטי המזון השונים שהוצעו לקבוצת MedDiet היו פחות מוצרי בשר ודגנים מעובדים ויותר דגים, פירות, ירקות, קטניות ודגנים מלאים, וכן מנה יומית של אגוזים. לפיכך, דיאטה זו הכפילה את כמות הסיבים הכוללת, הגדילה את היחס בין חלבון צמחי לחלבון מן החי פי 2.5 וכללה פחות חומצות שומן רוויות ויותר חומצות שומן רב בלתי רוויות.
נמצא ש-MedDiet לוותה בירידה בכולסטרול הכולל בדם כבר אחרי 4 שבועות לאחר תחילת הדיאטה, ואחריה נצפתה גם ירידה בחומצות מרה בצואה. ניתוחים מטבולומיים של הצואה, השתן והדם גילו שינויים ביולוגיים ומטבולומים ברורים לאחר יישום הMedDiet,. בנוסף למטבולום, המחברים מצאו שינויים ספציפיים בהרכב המיקרוביוטה של המעי. באופן מעניין, השונות בתנגודת לאינסולין הייתה קשורה לחיידקים ספציפיים. הן המיקרוביוטה הבסיסית והן העושר המיקרוביאלי היו קשורים באופן הפוך לחלבון סמן של דלקתיות(CRP) ולתנגודת לאינסולין. העלייה הניכרת בצריכת סיבים תזונתיים הביאה לשפע גבוה יותר של חיידקים המייצרים בוטיראט (חומצה בוטירית חשובה מאוד לתפקוד המעיים).
המאמר המעניין השני שפורסם ב-GUT חקר את ההשפעה של MedDiet שבוצעה במשך שנה אחת ב-612 נבדקים קשישים בחמש מדינות. הזדקנות נקשרה לשינויים בהרכב המיקרוביוטה של המעי ורמות דלקתיות גבוהות יותר. תהליך שלילי זה מואץ על ידי דיאטה עם מגוון נמוך של רכיבי מזון. במחקר זה, המחברים מצאו שהקפדה על MedDiet הובילה לתפקוד קוגניטיבי טוב יותר, וכן היה מתאם שלילי עם סמנים של דלקת. מעניין לציין שהתצפיות הללו היו בלתי תלויות באינדקס מסת הגוף ובגיל.
לסיכום, שני המחקרים הבולטים הללו תומכים במסקנות הבאות:
(1) לא כמות הקלוריות כשלעצמה היא שחשובה אלא איכות התזונה.
(2) אפילו אצל נבדקים בגיל מתקדם, הקפדה על MedDiet קשורה כבר בטווח הקצר, להשפעות מטבוליות חיוביות וגורמי סיכון מופחתים למחלות.
בעתיד, מספר חיידקים ספציפיים עשויים לשמש כחיידקים מועילים פוטנציאליים של הדור הבא של פרוביוטיקה, לספק הגנה מפני מחלות ספציפיות.
תקציר מתוך מאמר מדעי:
Mediterranean diet, gut microbiota and health: when age and calories do not add up!
Patrice D Cani, Matthias Van Hul